סוכר – לא מה שחשבתם

הסוכר התגלה לפני 2500 שנה לערך בהודו. הערבים היו הראשונים שהפיצו אותו במסעות הכיבוש שלהם, הצליינים המשיכו בהפצתו מאוחר יותר וכך הגיע הסוכר לכל פינה בעולם.

בתחילה הפיקו את הסוכר ממיץ קנה הסוכר על ידי חימום ואידוי. את גבישי הסוכר שנוצרו פשוט  אספו והם היו מוכנים לשימוש.
מאוחר יותר התהליכים הפכו מדויקים יותר, השאיפה להגיע למוצר נקי ולבן ככל האפשר פתח אפשרות לשימוש בתהליכים וחומרים שאינם בהכרח ידידותיים וגבישי הסוכר  הפכו לנטולי כל ערך תזונתי-קלוריות ריקות.
תעשיית הסוכר הייתה תעשיה משגשגת מאוד שהכניסה ממון רב למעטים ששלטו בה כמו כן הייתה הגדילה מאוד את עבדות מאפריקה שהגיעה למימדים עצומים בתקופה זו.

כאשר אנו מדברים על סוכר אנו מתכוונים לרוב לסוכרוז המורכב מגלוקוזה ופרוקטוזה. ישנם עוד סוגי סוכרים שנפוצים היום בשימוש כמו סירופ תירס, סוכר פירות,סוכר חלב, אלכוהול ועוד. סירופ התירס הוא ממתיק זול יותר מסוכרוז והשפעותיו השליליות על הגוף אף גדולות יותר, הוא נפוץ מאוד בארה "ב  לכן יש להמעיט בצריכת מוצרי מזון שמגיעים משם.

בעבר הרחוק הסוכר היה יקר מאוד והשימוש בו היה מזערי הוא היה נחלתם של השכבות העשירות. מאז השימוש בסוכר עלה בשיעור עצום ואיתו מחלות העולם המודרני.
ד "ר ואטסון פרייס שהיה רופא שיניים רצה להבין מדוע ישנה עליה חדה כל כך בצורך לישר שיניים והידרדרות בבריאות הפה והשיניים. הוא יצא למסעות בעולם והגיע לאזורים מרוחקים בהם חיו האנשים חיים טבעיים וניזונו ממזונות שלמים, טבעיים ועונתיים. מצב השיניים שלהם היה מצוין כמו כן בריאותם הכללית. התגלית המפתיעה הייתה שברגע שהאזורים הללו התחברו ל"עולם המודרני" והגיע אוכל מעובד כלומר פחמימות פשוטות-סוכר המצב השתנה במהירות. בדור אחד השתנה כל מבנה הלסת, מצב השיניים הדרדר ובפעם הראשונה לילדים הייתה עששת וחורים בשיניים. מחלות כמו שחפת ודלקת מפרקים הפכו פופולאריות.

למעשה כאשר אנו אוכלים מזון מתועש וריק אנו עושקים את גופינו ממינרלים חשובים. מזון שחסרים בו הנוטריינטים ההכרחיים ישתמש במאגרים של הגוף כדי לשמור על איזון וכדי לבצע תהליכי עיכול.

גופינו זקוק לשוויי 2 כפיות סוכר בדם על מנת לתפקד באופן ראוי. בפחית קולה אחת מצויות 10 כפיות סוכר כלומר פי חמש מהצורך הטבעי שלנו וזה ללא דגני הבוקר, המתקת משקאות חמים, קטשופ ועוד. סוכר שנכנס בדרך עקיפה לגופינו ומעלה עוד יותר את רמות הסוכר.למעשה גופינו לא זקוק כלל לסוכר בצורתו המתועשת והשימוש הנרחב בו הוא לגרות את חוש הטעם ולגרום להתמכרות ולצריכה מוגברת של מוצרי תעשיות המזון.
בעולם המערבי רמות הסוכר אצל אדם ממוצע גבוהות בהרבה מצורכי הגוף הטבעיים. כדי לשמור על רמת סוכר נאותה הלבלב ובלוטת יותרת הכליה מפרישים הורמונים בשם אינסולין וקורטיזון.כאשר רמת הסוכר בדם עולה הלבלב מייצר אינסולין שמחדיר את הסוכר לתאים ומאחסן גליקוגן בכבד.כאשר רמת הסוכר בדם יורדת יותרת הכליה מפרישה קורטיזול שמורה לכבד לשחרר גליקוגן שהופך לגלוקוזה.
צריכת סוכר בכמויות גדולות גורמת להפרשה גדולה מאוד של אינסולין שמיד אחריה מגיעה  "נפילת " סוכר אז יותרת הכליה נכנסת לפעולה. מנגנון זה לא נועד לעבוד בקצב ובצורה אינטנסיבית כזו,שמעייפת,שוחקת ולבסוף גורמת להפסקת תפקוד יעיל. כשזה קורה אנו מתחילים לחוש בעייפות, לאות,ירידה בריכוז וסוכרת.

הסוכר פוגע בגופינו פגיעה קשה מאוד ולאורך זמן מהווה קרקע פורייה למחלות קשות וכרוניות.

נזקי הסוכר:

חורים ועששת בשיניים
עייפות ותשישות כרונית
אוסטאופרוזיס
היפר אקטיביות והפרעות קשב וריכוז
קנדידה אלביקנס
השמנת יתר
ירידה ברמות המינרלים בגוף(כרום בעיקר)
ירידה משמעותית בתפקוד מערכת החיסון
סוכרת
אלו הן מחלות שהקשר שלהן לצריכה מוגברת של סוכר ישיר אך מחלות רבות אחרות כולל מחלות אוטואימוניות ואף סרטן יכולות להיות מושפעות בצורה דרמטית משימוש עודף בסוכר
על מנת לאפשר חיים תקינים גופינו שומר על רמת חומציות תקינה בין 7.34-7.45(דם עורקי)סוכר הופך את הגוף מעט חומצי יותר ובכך מאפשר למחלות רבות לשגשג

הפיתרון:

אין צורך למנוע מעצמנו את הטעם המתוק פירות וירקות שורש הם מתוקים טבעיים ובריאים גפינו  "עובד " איתם בצורה טובה מקבל ויטמינים מינרלים ונוטריאנטים חשובים מעבר לטעם המתוק והטעים.

הילדים של היום הם ילדים חולים למרות השפע המדהים שנמצא סביבנו.נזלות שפעות,אסטמה,סוכרת הפרעות קשב וריכוז הם תופעה נפוצה שהולכת וגדלה.
המצב יכול להשתנות עם מודעות תזונה הפחתת צריכת הסוכר ומעבר לאוכל שלם ומזין.

הרווח היחיד שלנו בצריכת סוכר מעובד הוא התרומה הכלכלית שלנו לכיסם של תאגידי המזון שבריאותינו  היא הדבר האחרון ברשימה שלהם.

Share Button
פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>